המדע מאחורי Happy Liver

מה נמצא: סילימרין הוריד באופן מובהק את אנזימי הכבד ALT ו־AST, הוריד כולסטרול כללי, LDL וטריגליצרידים, העלה HDL, ושיפר את מדד השומן בכבד. גם בביופסיות כבד נצפה שיפור מובהק בדרגת השומן.

מה נמצא: סילימרין לבדו עשוי להוריד את אנזימי הכבד ALT ו־GGT לעומת פלצבו, ולא נמצא הבדל בתופעות לוואי חמורות לעומת פלצבו, כלומר פרופיל בטיחות טוב. המחברים מציינים שרמת הוודאות של הראיות עדיין נמוכה ונדרשים ניסויים גדולים יותר.

מה נמצא: בקבוצת הסילימרין 22.4% מהמשתתפים הראו שיפור במבנה רקמת הכבד בביופסיה לעומת 6% בלבד בפלצבו. בבדיקת קשיחות הכבד 24.2% השתפרו לעומת 2.3% בפלצבו. במדד ההשתפרות הכולל שהוגדר מראש לא היה הבדל מובהק בין הקבוצות.

מה נמצא: סילימרין הפחית באופן מובהק את קשיחות הכבד ואת האנזים GGT לעומת פלצבו, ושיפר את מגוון חיידקי המעי. לא נמצא שינוי במדד השומן בכבד ובשאר מדדי הדם בטווח הזמן הזה.

מה נמצא: תוספת סילימרין הורידה באופן מובהק את ALT, AST ו־ALP והעלתה את רמת הגלוטתיון בדם, נוגד החמצון המרכזי של תאי הכבד. ההשפעה הייתה בולטת יותר בנטילה ממושכת של 12 שבועות ומעלה.

מה נמצא: טיפול בסילימרין הביא לירידה מובהקת וגדולה יותר באנזימי הכבד ALT ו־AST לעומת פלצבו, וזאת ללא תלות בירידה במשקל. המחברים קוראים לניסויים איכותיים נוספים.

מה נמצא: סילימרין הפחית את AST ב־6.6 יחידות ואת ALT ב־9.2 יחידות בממוצע יותר מקבוצת הביקורת. גם כשניתן לבדו, ההפחתה הייתה מובהקת סטטיסטית.

מה נמצא: NAC הוריד באופן מובהק את אנזים הכבד ALT לאחר שלושה חודשים לעומת ויטמין C, ללא תלות בדרגת השומן בכבד בתחילת המחקר. המחברים מעריכים שתקופת מעקב ארוכה יותר תניב תוצאות טובות יותר.

מה נמצא: NAC שיפר מדדי דלקת (IL-6 ו־CRP), העלה גלוטתיון, שיפר תנגודת לאינסולין, והפחית אנזימי כבד, אחוז שומן בכבד וקשיחות כבד. הטיפול נסבל היטב. זהו מחקר חלוץ קטן שמצדיק מחקר המשך.

מה נמצא: בקבוצה שקיבלה NAC יחד עם מטפורמין נמצא שיפור מובהק בדרגת השומן בכבד, במצב תאי הכבד, בציון הפעילות הכולל של הכבד וברמות ALT. בין שלוש הקבוצות לא נמצא הבדל מובהק.

מה נמצא: התוספת, ולא הפלצבו, תיקנה את המחסור בגלוטתיון, הפחיתה עקה חמצונית ודלקת, שיפרה תפקוד מיטוכונדריאלי ותנגודת לאינסולין, ושיפרה תפקוד גופני. התוספת הייתה בטוחה ונסבלה היטב לאורך 16 שבועות.

מה נמצא: הפעילות העיקרית של NAC היא כחומר מוצא לייצור גלוטתיון בגוף. במצבים של דלדול ציסטאין וגלוטתיון הוא פועל גם כנוגד חמצון ישיר, ובנוסף משחרר קשרי גופרית בחלבונים ומחזיר להם פעילות נוגדת חמצון.

מה נמצא: 77% מהגברים ו־80% מהנשים לאחר גיל המעבר פיתחו כבד שומני או נזק לשריר תוך שבועות בלבד. כשהוחזר כולין לתזונה, התפקוד חזר לנורמה. חלק מהמשתתפים פיתחו סימני מחסור גם בצריכה שנחשבת מספקת.

מה נמצא: בנשים לאחר גיל המעבר, צריכת כולין נמוכה (פחות ממחצית הצריכה המומלצת) הייתה קשורה באופן מובהק למצב רקמת כבד גרוע יותר, גם לאחר שקלול כל שאר הגורמים.

מה נמצא: מי שצרכו הכי הרבה כולין היו בסיכון נמוך ב־32% (נשים) וב־25% (גברים) לכבד שומני לעומת מי שצרכו הכי מעט. אחרי שקלול משקל הגוף הקשר נשאר מובהק בעיקר בנשים במשקל תקין.

מה נמצא: בקבוצת הכולין רמות הכולין בדם עלו ב־53% והשומן בכבד ירד באופן מובהק ומתמשך. בקבוצת הפלצבו לא היה שינוי. המחברים הסיקו שהצטברות השומן נגרמה ממחסור בכולין וניתנת להיפוך.

מה נמצא: בני אדם שאוכלים דיאטה דלת כולין מפתחים כבד שומני ונזק לתאי הכבד. הצורך בכולין משתנה בין אנשים לפי גנטיקה ורמות אסטרוגן, מה שמסביר חלק מההבדל בין מי שמפתח כבד שומני למי שלא.

מה נמצא: צריכת הכולין הממוצעת של ילדים, גברים, נשים ונשים בהיריון נמוכה בהרבה מרמת הצריכה המומלצת. למחסור בכולין השלכות על הכבד ועל מערכת הדם. המחברים ממליצים לעודד צריכת מזונות עשירים בכולין.